1. בדיקת ריסוס מלח: בדיקת ריסוס מלח היא שיטת בדיקת קורוזיה מואצת המדמה את הסביבה הימית. הוא מעריך את עמידות הדגימה בפני קורוזיה על ידי חשיפתה לסביבה המכילה תרסיס מלח. שיטה זו מתאימה להערכה מהירה של עמידות החומר בפני קורוזיה, אך ייתכן שיהיה צורך לשלב אותה עם שיטות בדיקה אחרות כדי לקבל נתונים מקיפים יותר.
2. בדיקה אלקטרוכימית: בדיקה אלקטרוכימית מעריכה את עמידות החומר בפני קורוזיה על ידי מדידת ההתנהגות האלקטרוכימית של החומר בתמיסת האלקטרוליט. שיטה זו יכולה לספק נתוני קצב קורוזיה מדויקים ולנתח את מנגנון הקורוזיה, המתאים למחקר מעמיק של התנהגות הקורוזיה של החומר.
3. בדיקת טבילה: הדגימה טבולה בתווך מאכל ספציפי ועמידותה בפני קורוזיה מוערכת לאחר תקופה מסוימת של טבילה. שיטה זו מתאימה להערכת עמידות החומר בפני קורוזיה בסביבת טבילה ארוכת טווח, במיוחד במדיום קורוזיבי סטטי או זורם לאט.
4. בדיקת חום רטוב: על ידי הצבת הדגימה בסביבת טמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה, הדמיית תנאי האקלים הלחים באזורים טרופיים או סובטרופיים, נבדקת עמידות החומר בפני קורוזיה בסביבת טמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה.
5. בדיקת חשיפה חיצונית: הדגימה ממוקמת ישירות בסביבה הטבעית והקורוזיה שלה נצפית לאורך זמן. שיטה זו יכולה לשקף באמת את עמידות החומר בפני קורוזיה בסביבת השימוש בפועל.
6. בדיקת קורוזיה מואצת: על ידי הדמיית תנאי סביבה קשים, תהליך הקורוזיה של החומר מואץ כך שניתן להעריך את עמידות החומר בפני קורוזיה תוך זמן קצר. שיטה זו יכולה לקצר את מחזור הבדיקה ולשפר את יעילות הבדיקה.
